מאת: דעת אמת (לא מהעלון הכפרני בשם זה שהוא שקר ולא אמת אלא אתר המביא את ההשקפה האמתית באמת)
שער המדע
תורה ומדע : סתירה או השלמה?
קידמה וטכנולוגיה
תביעה:
האם יש מקום להוכחות אלו בעולמנו שהוא עולם של קידמה?
הגנה:
אם קידמה פרושה "התפתחות טכנולוגית" - הרי שהאדם הולך מחיל אל חיל (כפי
שהראינו בפרק נבואות) ואפילו את החלל כבר "כבשנו".
אולם
מה בדבר קדמת הרוח, המוסר והצדק? האם מדעי האטום והאלקטרוניקה קידמו את השלום
בעולם? האם שליחת לוויינים לחלל תדכא את העוני, הדיכוי והעריצות?
אמר
שלמה, החכם באדם: "אין חדש תחת השמש" (לתשומת לב הקורא: למרות שיש
מיכון, בני האדם עדיין עובדים ואף עובדים יותר. אמנם יש מכוניות אך ההגעה לעבודה
עדיין לוקחת זמן רב ואף יותר זמן מאשר בעבר).
אמנם
אנו רואים שהאמצעים החומריים השתכללו, אולם האדם עדיין נותר לעמוד מול אותם מטרות
ואתגרים של שלמות רוחנית ואושר וכפי שכבר נאמר: עדיף אנשים משוכללים וטובים על
מכונות משוכללות וטובות.
בל
נטעה מהקדמה זו ונחשוב שרוח התורה אינה נוחה עם ההתקדמות הטכנולוגית, נהפוכו; שהרי
על פי השקפת התורה, הטכנולוגיה יוצרת כלים נייטראלים ורק אופן השימוש בהם הוא
הקובע. כמו שבעבר ניתן היה להרוס או לבנות עם פטיש, כך גם היום דרך האינטרנט ניתן
להפיץ ידע באופן מהיר למיליוני אנשים, וניתן לחלופין להפיץ דברים שליליים.
כלומר
הכלי כשלעצמו, אין בו חיוב או שלילה, רק דרך השימוש בו היא הקובעת ואדרבא חלה חובה
להשתמש בכל הכלים בדרך החיובית. ככתוב "כל מה שברא הקדוש ברוך הוא, לכבודו
ברא".
מדע כללי
תביעה:
האם הדת בשמחה תוציא את
המדע מן הויכוח?!
הגנה: שוב מסקנה לא מדעית. טענה זו ואחרות אכן
צודקות. אולם מקורן בדתות האחרות לרבות הנצרות ואינן נכונות לגבי היהדות, ונפרט:
מדע: הכנסייה העלתה על מוקד את ברונו וגם גליליאו
היה בדרך ללהבות בשל טענותיהם המדעיות שסתרו את דעת הכנסייה (אגב, חכמי התלמוד
ידעו טענות אלו מאות שנים קודם לכן, ראה פרק "חכמת התורה").
בערות: עד לפני מספר מאות שנים, רוב האוכלוסייה, למעט
הכנסייה והאצולה, הייתה אנאלפביתית והכנסייה לא עשתה רבות (בלשון המעטה) לשינוי
מצב זה וכך נוצרה הדעה שהדת מעדיפה להשאיר את האנשים פרימיטיביים ובורים, למען
יהיה קל יותר לשלוט בהם. ביהדות לעומת זאת, הילד הולך ל"חדר" כבר בגיל 3
שנים ולומד קרוא וכתוב וכו'.
כמו כן,
על כל אדם חלה חובה מן התורה ללמוד תורה בכל יום ואילו הבורות נחשבת לבושה. לצורך
השוואה: מאחורי איש תורה ממוצע בגיל 60, עומדות 57 שנות לימוד - כפול מדוקטור בן
גילו והפער הולך וגדל עם העלייה בגיל.
כסף:
הדעה הגורסת כי הדת מנצלת את האנשים מבחינה כספית נכונה אך שוב מדובר בדת הנוצרית
ולהשוואה: הכנסייה הייתה ואולי עדיין המוסד העשיר בעולם ואילו בני-ברק או ירושלים,
ריכוזי אוכלוסייה דתיים מובהקים, הם המקומות העניים ביותר בארץ (רק במישור הכלכלי
כמובן).
ונחזור
לעניינינו: היהדות לא רק שמסתדרת עם המדע אלא אף תובעת את קיומו, שהרי באמצעות
המדע ניתן להוכיח את אמיתות התורה וגדלות האל. ואמנם גדולי ישראל תמכו והיו בעצמם
אנשי מדע החל מחכמי התלמוד, דרך הרמב"ם, הרמב"ן וכלה במכוני "תורה
וטכנולוגיה" בני ימינו.
בכל
זאת קיים הבדל מהותי בין היהדות לבין שאר העולם בתחום ההשקפה על המדע. היהדות רואה
את המדע כאמצעי להשגת מטרות וכמכשיר ביד התורה, כלומר: יש להשכיל באסטרונומיה
לצורך קידוש החודש, בגניקולוגיה לצורך הלכות נידה, בטכנולוגיית מזון לצורך בדיקות
כשרות וכן הלאה באופן שהמדע משרת את מטרות התורה שהיא הדבר האלוקי והיא העבודה
הנדרשת מהאדם. לעומת זאת, השקפת שאר העולם על המדע היא: "שפחה כי תירש
גבירתה", כלומר המדע הוא מטרה בפני עצמה ולא אמצעי להשגת מטרה אחרת, בבחינת
משל לפקיד שמשקיע את כל יומו בשיפור העט שלו אך למעשה הוא בכלל אינו מבצע את עבודת
הפקידות שלו, שזוהי מטרת הליכתו לעבודה.
מה
אומרים אנשי המדע על הדת?
הגידול
המפליא של מדעי הטבע ושימושיהם במהלך מאות השנים האחרונות הביאו חוגים רחבים
ומשכילים לדעה שלא זו בלבד שאין התאמה בין הדת והמדע, אלא שמעצם טבעם הם סותרים
ואף עוינים זה לזה ושיש לראות את הסכסוכים ביניהם כתופעה טבעית ובלתי נמנעת לא רק
בעבר, אלא גם בזמננו אנו.
ביטוי
קיצוני להשקפה זו הינה השלילה הגמורה של הדת כדבר מיותר ואף מזיק. ביטוי זה הוא
שריד העבר הרחוק, המתאים לרמת תרבות נמוכה יותר של המין האנושי. לצורך שלילה זו
מעדיפים להשתמש בראיות והוכחות המובאות מן המדע. אך מתוך התבוננות מעמיקה יותר
מתברר כי שלילת הדת לא נוסדה על נתונים של המדע, אלא על מסקנות בעלות אופי מטאפיזי
החורגות מתחום המדע כשלעצמו ואינן הכרחיות ומבוססות די הצורך מבחינת ההגיון: לעתים
קרובות הן לא יותר מהכללות נחפזות בלבד. לכן נעשית שלילת הדת לא על ידי המדע עצמו
כפי שרגילים לחשוב, אלא ע"י התורות המטאפיזיות המוסקות מתוכו. לעתים אף נדמה
שהמסקנות המטאפיזיות הועלו בכוונה תחילה על מנת להלחם בדת.
(פרופ'
צ'רניבסקי, "בין מדע ודת", עמ' 7)
ומה
כותבים שני המלומדים הגאוניים של המאה העשרים?
"לעולם
לא יכול להיות שום ניגוד אמיתי בין הדת והמדע. כי האחד הוא ההשלמה של משנהו. כל
איש רציני ובעל מחשבה מבין, שיש להכיר את היסוד הדתי בטבעו ולפתחו כדי שכל כוחות
הנפש שבו יפעלו יחד מתוך שווי משקל והרמוניה מוחלטת. ובאמת לא היה זה מקרה שהוגי
הדעות הגדולים ביותר בכל הדורות היו גם בעלי רוח דתית עמוקה." (מקס פלאנק: Where is Science Going עמ' 168)
פרופ'
צ'רניבסקי מסכם:"בימינו אין האמת המדעית היחסית יכולה עוד, לפי טבע הדברים,
להכחיש את האמת הדתית, משום ששתיהן קבועות בספירות הכרה שונות לגמרי. אפשר לטעון
בביטחון גמור, כי שום חוק ושום כלל ושום תורה שהם קניינם של המדע, אינם יכולים
לערער את יסודות הדת".
גיל העולם
תביעה: מה לגבי דינוזאורים, מאובנים עתיקים וגיל העולם
הרי הם בסתירה לתורה?
הגנה: הבה נהרוג דינוזאור וננוח.
לגבי
הדינוזאורים: הרי כל מה שנמצא הוא מספר עצמות שמהם עשו שחזור תיאורטי בשיטת
ההדמיה. אמנם התוצאה יפה אך יתכן שרחוקה מהמציאות. בכלל, התורה לא התחייבה להיות
ספר זואולוגיה ואפילו אם הדינוזאורים אכן היו קיימים ונכחדו, מה הסתירה כאן? וכי
לא נכחדו חיות אחרות?
לגבי
המאובנים: אלה אכן נמצאו, אולם המחלוקת היא בנוגע לגילם.
באשר
לגיל העולם: מדובר במספר שיטות לתיארוך, אולם גם לפי החוקרים, כולן בגדר השערה
בלבד. שיטת בדיקה לפי טבעות עצים הבודקת התפתחות טבעות בזמן מסוים ואז בבדיקת מספר
טבעות העצים בעץ ניתן לשערך את גיל העץ; שיטת בדיקה לפי נטיפים הבודקת התפתחות
נטיף בזמן מסוים ואז בבדיקת גודל הנטיף ניתן לשערך את גיל הנטיף; שיטת בדיקה לפי
התרחקות הכוכבים זה מזה הטוענת שמאחר ונמצא כי הכוכבים מתרחקים זה מזה, פעם הכול
היה מאוחד ומכך ניתן למצוא את גיל העולם על ידי חישוב רטרואקטיבי (ראה המפץ הגדול
בהמשך); כיום פופולארית שיטת בדיקה על פי התפרקות רדיואקטיבית (בעיקר 14C-).שיטה זו אומרת שעל ידי מדידת
כמות הפחמן 14 שהתפרקה מהחומר, ניתן למדוד את גיל המאובן. על סמך מדידות של הכמות
המתפרקת שבוצעו בשנים האחרונות ניתן למצוא את הכמות הממוצעת של התפרקות (14C-) בשנה ועל ידי הקשה ניתן למדוד
את גיל המאובן. כל השיטות פועלות על עקרון האקסטראפולציה, משמע היקש מהמיקרו על
המאקרו, כלומר הארכת קטע עקום ניסיוני מעבר לקטע שנחקר על סמך השערות, הנחות
ואינטואיציה.
הנה
למשל הערת החוקרים לגבי שיטת הבדיקה על פי התפרקות C-14:
פרופסור
ויליארד ליבי בספרו: "תיארוך בעזרת פחמן רדיו אקטיבי": השיטה טובה רק
בתנאי שכמות חדירת הקרניים הקוסמיות בשילוב כמות המים באוקיינוסים לא השתנו במשך
25-30 אלף השנים האחרונות . לכן על מנת לתארך באמצעות פחמן רדיו אקטיבי, חייבים
לקחת בחשבון את התמורות שחלו בטבע בזמנים היסטוריים כמו גם בזמנים קדם היסטוריים.
(עמנואל
וליקובסקי: "תקופות בתוהו", מבוא, "תיארוך בעזרת פחמן רדיואקטיבי")
שיטות
אלה מסתמכות על ההשערה שקצב ההתפרקות או ההתפתחות היה תמיד שווה וזהה לתקופה
הנמדדת ואינן לוקחות בחשבון שינוי תנאים סביבתיים שהשפיעו על קצב ההתפרקות או
ההתפתחות(כמו מבול וכדומה). לכן, מי אמר שבשלב מסוים לא היו קצבי התפרקות או
התפתחות מואצים? הנה למשל נער בן 17 גבה ב-1 סנטימטר עד גיל 18. לפי זה שגובהו 180
סנטימטר הוא צריך להיות בן 180 ומנגד תינוק, בשנה הראשונה משלש את משקלו מ- 3
ק"ג ל-10 ק"ג. האם נכון לומר שבגיל 4 הוא ישקול 270 ק"ג?!
ואכן
בכל השיטות נתגלו סתירות: בבדיקת פחמן 14 התגלה כי גילו של כלב-ים חי הוא כמה אלפי
שנים ודג בשם קולקנטוס (הנקרא הדג הכחול), שגילו המאובן נקבע בכ- 70 מליון שנה
(!!!) נמצא חי ומשוטט לו להנאתו במימי שוודיה. ברכבת התחתית בניו-יורק נתגלה נטיף
בן "אלפי שנים", הרבה לפני זמן הקמת הרכבת. בשיטת הבדיקה לפי טבעות עצים
נתגלה כי קצב התפתחות הטבעות תלוי בתנאי ההתפתחות של העץ: מיקום ומים.
על מנת
לבדוק מהו התיקון הדרוש כדי ששיטת C-14
תהיה אמינה יותר, פתחו במיוחד שיטה לכיולה באמצעות טבעות עצים. אולם לעיתים קרובות
קורה ששלוש או אפילו ארבע טבעות נוצרו תוך שנה אחת, במיוחד אם גדל העץ על שיפולי
קרקע בה ניקוז המים מהיר ולכן האדמה נרטבת ומתייבשת מספר פעמים בשנה. במיוחד בניית
"סולמות" של טבעות בהם עוברים מעץ לעץ במניית הטבעות יכולה לגרום
לטעויות, כי אותה שנה יכולה להיות שחונה בדרום קליפורניה וברוכת גשמים בצפונה(עמנואל
וליקובסקי :"תקופות בתוהו", מבוא תיארוך בעזרת פחמן רדיואקטיבי).
אגב,
הבדלים של מיליוני שנים בין השיטות לא עושים רושם גדול מדי על החוקרים ולסיכום,
הקביעה של גיל העולם על ידי המדע הנה השערתית בלבד ואין בה כל בסיס כדי לסתור את
התורה.
עוד
נקודה למחשבה: אמנם השיטות לתיארוך מדברות על מיליארדי שנים אולם מעניין שאין
היסטוריה אנושית ידועה מעל 5760 שנה וכי דווקא בנקודת זמן זו (גיל העולם על פי
התורה) החלה ההיסטוריה.
פישוטה של היסטוריה
אולם,
בעוד המדענים מנסים את כוחם בתיאוריות שונות, אשר מוסכם על כולם כי הן נשארות בגדר
תיאוריות בלבד, בתורה הדברים אינם תיאורטיים כי אם עובדות - ממש פישוטה של
היסטוריה.
לפי
התורה אדם הראשון נפטר בשנת 930 ליצירה והעיד שהיה הראשון בעולם.
למך
נולד בשנת 874 ליצירה, הכיר את אדם הראשון 56 שנה.
נח
נולד בשנת 1056 ליצירה, הכיר את למך 595 שנה.
אברהם
נולד בשנת 1948 ליצירה, הכיר את נח 58 שנה.
וכך
הלאה בצורה של מסירה, ישנה ידיעה על הנעשה בבריאת העולם, לא כתיאוריה אלא כעדות
ראיה ממש עד מפי עד.
הדבר
דומה למשל השולחן של סבא: מדענים חוקרים באו אל אדם אחד ואמרו לו: אתה רואה את
השולחן הזה?! בדקנו אותו במעבדה ועל פי כל הסימנים נראה לנו שהוא כבן 1500 שנה!
עונה להם האיש: אני שאלתי את אימי והיא אמרה לי שסבא קנה את השולחן חדש מהמפעל. אז
למי להאמין?
אבולוציה
תביעה: ומה בנוגע לתורת האבולוציה?
הגנה: מצטערים, אך שוב יש לנו תיקון לטעות: המונח
הנכון הוא תיאוריית-האבולוציה ולא תורת האבולוציה. אמנם, העובדה שמדובר בתיאוריה
החסרה הוכחה ודאית - מוצנעת, ובדרך כלל נמצא זאת - אם בכלל - בשולי הדברים.
התיאוריה טוענת כי: על ידי מקרה או צרוף מקרים נוצר תא ושוב ע"י שרשרת של
צירופי מקרים בצרוף גורם ההסתגלות לתנאים הסביבתיים, התפתחה בהדרגה האנושות כולה,
והראיות: ישנן דרגות שונות והדרגתיות בהתפתחות החיים וכן ישנן תופעות של הסתגלות
לתנאי הטבע. כמו כן אנו יודעים שבטבע החזק שולט וכן ידוע בהיסטוריה המדעית על
היווצרות מוטציות שהנן צורות החיים החורגות מגבולות הזן הטבעי שלהן. אכן הראיות
קיימות אולם הדרך עוד רחוקה ולמעשה בלתי אפשרית להגיע למסקנה שהחיים התפתחו מאפס
בהתבסס על ראיות אלו.
מקוצר
היריעה נעסוק רק בכמה מהסתירות המראות שתיאוריה זו היא בבחינת תיאוריה בלבד ולעתים
היא אף מלאה בסתירות מגוחכות.
נמצאו
מאובנים שלא בשכבות הנכונות, כלומר מאוחר מקדים את זמנו ולהפך, בשונה מההדרגתיות
המתבקשת.
מינים
שונים בהתפתחותם יכולים לחלות באותן מחלות, בניגוד לתיאוריה של מינים מפותחים.
מדוע
לא נעלמו לגמרי המינים החלשים ונשארו רק החזקים? המינים שנעלמו הם דווקא המינים
הבינוניים (למשל: המין שבין הזוחלים לעופות ידוע כחולייה חסרה).
המין
החזק ביותר, האדם, נמצא מהרבה בחינות כחלש משאר החיות שהן בהרבה פחות מפותחות: כוח
פיסי, ראייה, שמיעה, מהירות, צורך בבגדים ועוד.
סדר
אקראי = פרדוקס - האמנם הכל מקרה? בסטטיסטיקה 10 בחזקת 14(-) נחשב ללא אפשרי.
המדען
המפורסם Fred Hoyle
חישב את הסיכוי שיווצרו 2000 מהגנים הידועים לנו באופן אקראי משרשראות
נוקלאוטידיות נתונות והגיע למספר המדהים באפסותו 10 בחזקת 40,000(-)(Nature Vol 294, 12 Nov 1981).
נמצא
שהיווצרות של אפילו חלק מתא בודד אחד, היא רחוקה מלהיות אפשרית.
ולגבי
התפתחות ממין אחד למשנהו:
"הברור
הטבעי אינו מסוגל ליצור מינים חדשים" אומר פרופ' ריצ'רד גולדשמידט
מאוניברסיטת UCLA,
גנטיקאי מפורסם וממשיך: "אם תצרף אלף מוטציות בזבוב פירות אחד, דבר שאיננו
אפשרי מבחינה מדעית, עדיין יהיה זה רק זבוב פרות"!
(Macbeth N. (1971) Darwin Retried, Gambit
Ibswich)
נפלאות הבריאה
עולמנו
הוא עולם מופלא ומסודר מההתחלה ועד סוף. הבה נסקור כמה פרטים כדי לסבר את האוזן -
דומם: כדור הארץ, המקום בו אנו חיים מתגלה כמקום
שמותאם באורח מופלא לחיינו -
מבחינת
מיקום: לו היינו קרובים מעט
יותר אל השמש היינו נשרפים, מעט רחוק יותר והיינו קופאים.
מבחינת
חמצן: כמות החמצן באוויר היא
20%. אילו הייתה פחותה, היינו סובלים מבעיות נשימה קשות וספק אם היינו חיים. אם
כמות החמצן הייתה גדולה יותר, לדוגמא 50%, היו פורצות דליקות ענק ע"י הדלקת
גפרור או ברק וגורמות לנזקים רבים.
מבחינת
כוח המשיכה: כוח המשיכה מסייע
בידינו בכך שהוא מקנה לנו יציבות עמידה על פני הקרקע ובלעדיו לא היינו יכולים לבצע
את הפעולות הבסיסיות ביותר. אילו כוח המשיכה היה קטן יותר, היינו מרחפים ואילו היה
גדול יותר היינו מרגישים כבדים ומוגבלים בתנועתנו.
כמות
החומרים בעולם: כמות שהיא בדיוק לפי צרכינו. הרב מכולם אוויר, אחריו מים, לאחר מכן
מזון ולבסוף יהלומים.
צומח: העץ, מפעל הפירות של הטבע: מי מאיתנו לא נהנה
מטעמו של פרי עסיסי? אולם, האם חשבנו ממה נוצר הפרי? הגרעין. השורשים, הקליפה,
העלים, הפרחים, תכונות הפרי, ההגנה ממזיקים ועוד - הכל גלום בגרעין אחד קטן.
בעלי
חיים: בעלי החיים, אפילו
הקטנים שבהם, מתגלים כמכונות מורכבות ומשוכללות ביותר: למרות קטנותו, היתוש מכיל
לב, קיבה, מעיים, כלי דם ועצבים. הוא מסוגל לדקור את עורנו (בהשוואה לאורכו של
היתוש, הרי זה כקדיחה בקיר בעובי 40 ס"מ). יש לו כוח מעוף של 4 קמ"ש וכן
משקלו מועט כדי שלא נרגיש בו בעמדו עלינו. בשעת העקיצה, היתוש מפריש חומר משכך כאב
שהשפעתו נמשכת לאורך כל זמן ה"ארוחה" של היתוש. בגופו מטיילות כבארמון,
אלפי נבגוגיות המתרכזות בפיו ועוברות לגוף האדם בשעת העקיצה ומחדירות בו את מחלת
הקדחת. גודלן ומשקלן יחסית ליתוש, כגודל עכבר לעומת כלב.
החיידק
מהווה דוגמא נוספת: 500 חיידקים יכולים לשחק כדורגל על ראש סיכה!
מיליארדי
חיידקים נמצאים בכל מקום: באוויר, בים וביבשה, הגם שאין רואים אותם אלא
במיקרוסקופ. חיידק חד תאי וזעיר זה מורכב מאיברים מושלמים שונים, ממספר עצום של
אטומים הפועלים בהתאמה מופלאה כשכל אחד יודע את תפקידו ואת מקומו. כל חיידק כזה
עדיין גדול פי 5 מנגיף!
האדם: הפרטים הבאים נלקחו מתוך הספר "גוף האדם -
המכונה שלא תיאמן": "מבשרי אחזה אלוקה" אמר איוב והכוונה שעל יד
התבוננות בנפלאות הגוף בלבד אפשר להגיע לאמונה.
המוח: במוח האנושי יש בממוצע כ-10 מיליארד תאי-עצב.
כל תא שולח בין 10,000 ל-100,000 סיבים כדי לחבר תאי-עצב אל המוח. יחד, מספר
הקשרים הוא קרדיליון, כלומר 10 בחזקת 15. למרות כל הקשרים הללו, יער זה של סיבים
אינו ערבוב מקרי של תוהו ובוהו, אלא רשת מאורגנת היטב, שבה לרוב הסיבים יש תפקודי
תקשורת מסוימים והם עוברים בערוצים קבועים דרך המוח.
התא: התאים אינם דומים זה לזה. הדם מכיל בתוכו 100
טריליון תאים! חלק מהתאים הן קבוצות של תאים שמבחינת המבנה שלהם התמחו בביצוע
משימות מוגדרות. התא האנושי הומה ורוחש פעילות ממערכת מאורגנת להפליא של חלקי תא
המבצעת בתוך העולם המיקרוסקופי הזה משימות רבות המבטיחות את פעילותו הבלתי פוסקת
של הגוף.
ה-DNA: ה-DNA הוא שרשרת כימיקלים אשר נמצאים
בכל תאי החיים. DNA
מכיל תרשים מדויק של כל פרט פיזי בגוף: טביעת אצבעות של הידיים והרגליים, צבע
העור, השיער והעיניים, גודלו וצורתו של הלב ובעצם הכל.
מולקולת
ה-DNA היא למעשה ארגון מופלא
הבנוי כסולם מתפתל. בתוך כל תא מתאי הגוף מצויים כ-6 מיליארד שלבים של ה-DNA, היוצרים יחדיו תכנית אב לחייו של
פרט אחד! האורך הכולל של מלוא ה-DNA
בתוך תא מגיע לאורך של 1.80 מטר! מנגנון אריזה יעיל מאפשר לו להיערך ולתפקד בתוך
חלל שקוטרו אלפית הסנטימטר! באופן מדהים ה-DNA מאחסן בסולם של כמה מיליארדי שלבים בלבד, תכניות לאיברי גוף
שעשויים מטריליוני-טריליונים של תאים!
יצירת
האדם מתחילה מתא זרע אחד ויחיד. התא הזה הולך ומתרבה ועד מהרה נהפך למאות תאים
שונים המסוגלים ליצור 30,000 חלבונים שונים השולטים בפעילותם של כל התאים בגוף
האדם, כגון :קולגאן - לבניית עור, אינסולין - לשליטה בניצול האנרגיה, המוגלובין -
לאספקת חמצן ועוד! לא עובר זמן רב וקבוצות התאים מתלכדות לשכבות ולאחר מכן ליריעות
וצינורות. בבוא השעה המתאימה הן מגיעות למקומות המתאימים והופכות לאיברים, בסדר
הופעה, במיקום ובעיתוי מדויק כפי שנדרש מהן. תוך 9 חודשים בלבד, זמן מועט מאוד
יחסית, מושלמים 25 טריליון (אלף מיליארד) תאים.
כל
התכונה הזאת, ביליוני פרטים מסועפים ומסובכים אלו, הכל גלום בתא אחד.
סיכום
יכולנו
להמשיך ולפרט את המורכבות האין סופית של הבריאה ומופלאות היקום, אולם העיקרון
ברור. נמצא שכל היקום, מכדור הארץ ועד לתא הקטן ביותר אצל האדם, הכל מופלא ומסודר
ביותר, הכל נוצר ומתקיים ממש בבחינת נס. האמנם הכל מקרה? גדולי המדע מסתפקים בדבר
המקריות:
ניוטון,
הגאון שקדם לאיינשטיין, כבר התבטא באופן דומה: "הואיל וכל הדברים האלה סודרו
באופן מדהים, האם לא מסתבר מתופעות הטבע שקיימת ישות ללא גוף השוכנת בחלל
האינסופי, וכאילו "רואה בחושיה" את כל הדברים וחודרת לתוכם ומבינה אותם
במלואם…".
(Sir Isaac Newton, Optics, Dover Publications,
1952, p.370)
גם
סימפסון, חוקר האבולוציה המפורסם, כותב ברגע של אמת: "השקעה סתמית של אנרגיה
אינה דיה כדי לארגן סדר. דרושים לשם כך סגולות ומערכת אינפורמציה שתדע איך להשתמש
נכונה באנרגיה זו".
(Simpson, G.G. and Bech, W.S. (1965) Life.. an
introduction to Biology Harcourt, Brace
and World, N.Y. p. 466)
גם
פרופ' ג'ורג' וולד, אחד מאנשי האבולוציה, אינו יכול להסתיר את התפעלותו מן התכנון
בבריאה: "המכונה המורכבת ביותר שהאדם הצליח לתכנן – למשל המוח האלקטרוני –
הוא כמשחק ילדים בהשוואה לאורגניזם הפשוט ביותר!".
(G. Wald Scientific American Vol. 191 No.4)
מדע בנוי על סדר
בפיזיקה
יש לנו את חוקי הפיזיקה, בכימיה - טבלת היסודות, רפואה בנויה על איתור סימפטומים
קבועים של מחלות והענקת טיפול קבוע וכו'. למעשה, כל המדע מבוסס על ניסיון למצוא
חוקיות וסדר ע"י בדיקות ותצפיות ועל סמך אותה חוקיות הוא מהתקדם ומיישם
דברים. האמונה במקריות תשמוט את הבסיס לכל המדע שהרי אם הכל מקרה מנין לנו
שהתצפיות והמסקנות אינן מקריות? ומי ערב שמחר הן אכן יראו את אותן התוצאות?
הפחמן שצוחק
אולם
הבה נרחיק ונאמר ש"במקרה" נוצר לו תא אחד. הרי זה יהיה רק מבחינת מבנהו
כתא. מה ייתן לו גם את החיות? והבה גם נעמיק: מה יגרום לשרשרת חומצות אמיניות
שהסתדרו במקרה לאדם להיות שמחה ,עצובה, ושיא הפרדוקס – מוסרית, כשלעיתים אף מוכנה
למות על אידיאלים, דבר שהוא בסתירה מוחלטת לרצון ההישרדות הטבעי, שהוא עיקרון ברזל
בתאורית האבולוציה? אם נבחן את הנקודה במילים מדעיות נראה שיש קפיצת דרך תהומית
ללא יכולת הסבר בין נקודות המגע של שטחי המדע השונים: מהפיזיקה לכימיה בהסתדרות של
הכוחות הפיזיקלים ליסודות כימים מסודרים ויציבים; מהכימיה לביולוגיה בהסתדרות
יסודות כימים ליצור בעל חיים; מהביולוגיה לפסיכולוגיה - כיצד אותו יצור מותר על
חייו למען אידיאלים.
ברור
וקל וחומר שהקפיצה מפיזיקה לפסיכולוגיה משולה לקפיצה ממטוס ללא מצנח וסופה התרסקות
ודאית.
תורת האבולוציה של המחשב
נניח
שנמצאו ביער 3 סוגים שונים של מחשבים: מחשבון כיס, 286 ופנטיום. היש מי שיטען שהם
נוצרו שם ב"מקרה" כשחתיכת ברזל התגלגלה לה לשם והפלסטיק נוצר משאריות
נפט שהיו במקום וכך במרוצת השנים, חילופי מזג האויר ושאר תופעות הטבע יצרו להם את
המחשבים? ולראיה: קיימת התפתחות הדרגתית ביו המחשבים, דבר המחייב שהם התפתחו זה
מזה לצורך הסתגלות לסביבה?! כל אחד מבין שאפילו מחשבים פשוטים לא נוצרים
"במקרה" אלא על ידי יצרן מחשבים, קל וחומר העולם המופלא בו אנו חיים!
הימצאות
פריטים דומים אינה מחייבת שהאחד נוצר מהשני אלא סביר יותר שאותו יצרן יצר את
שניהם.
אם כן
מדוע האבולוציה נכונה? למדנו שהתיאוריות והעובדות לא מסתדרות. למעשה אפילו דרווין
- אבי התיאוריה, חזר בו. מדוע אם כן לא נפלה תיאוריה זו אלא להיפך, תפסה תאוצה?
הנה מה שאומרים אנשי המקצוע:
פרופ'
אוגוסט וויסמן, בספרו "הכוח הכל יכול של הברירה הטבעית": 'למרות שלעולם
לא נוכל לקבוע ע"י הסתכלות, התבוננות או ניסיון מעבדתי את תהליך יצירת מין
חדש ע"י ברירה טבעית במלחמת הקיום, נאלצים אנו לקבל את ההשקפה של ברירה
טבעית. מפני שהיא ורק היא נותנת לנו את ההסבר היחידי להימצאותו של עולם החי הרב
גוני, מבלי שנצטרך להניח שנוצרו ע"י כוח עליון שרצה וברא אותם בכוונה תחילה… אפילו
אני שהנני חסיד התיאוריה של הברירה הטבעית יכול רק להגיד: אין לנו הוכחה שלהבדלים
ההתחלתיים, של השינויים הגדולים שנתהוו אח"כ במינים יש ערך סלקטיבי, אבל אנו
מוכרחים להניח זאת כי אחרת נופלת כל התיאוריה של דרווין על הברירה הטבעית'.
המדע "הטהור"
מדוע
מעונינים ב”טוהר” הזה? בריחה מאחריות. הביולוג וההוגה לה דנטק (Le Dantec 1969-1917) מיטיב לבטא
השקפה זו כחלק משיטה פילוסופית כוללת: "מושג האחריות… אין לו מקום… בשפת
המכניקה האוניברסלית…"; "בעולם אין חופש (בחירה), אין אחריות…";
"יחד עם שלילת האחריות, דבר שהוא מוצדק מבחינת המדע, צריך גם לשלול את
האישיות…"; "מושג האחריות בהיותו קשור לזה של טוב ורע, של מועיל ומזיק,
אינו יכול להיות קיים בשפה שאינה מודה באישים. אין במכניקה האוניברסלית לא עונג
ולא כאב, לא אהבה ולא סבל – שום דבר אין מלבד קביעות בלתי אישיות".
(La Dantec, De l`homme a la Science pp. 186-7,
ff.)
מסתבר
שגם מאחורי המדע "הטהור" מסתתרים לעתים אינטרסים:
Sir
Julian Huxley, הפיזיולוג המפורסם ואחד מראשי האבולוציה הצהיר בשיקגו שהישגו
האמיתי של דרווין היה להוציא את האידיאה של אלוקים כבורא כל חי ממסגרת כל דיון
רציונאלי… כלומר, לא חשוב אם דרווין צודק אם לאו. העיקר שהושגה המטרה שלמענה נוצרה
התיאוריה.
(Macbeth N. Darwin Retried, (1974) p.126 Granstone
Press, London.)
טעה מי
שחשב שרק בחופש ממוסר הדבר יסתיים. אברהם אבינו אמר "לולא יראת אלוקים במקום
הזה והרגוני חי", כלומר במקום בו אין יראת אלוקים הדרך להרג אינה ארוכה.
"מחשבות"
I.B.M. "הסוציוביולוגיה -
הטבע שבאדם", עמ' 24: "במילים אחרות הצגת החמלה, הרחמים, ההקרבה העצמית,
הנכונות לעזור לזולת כפועל יוצא של תכתיב גנטי, משמעה להציג את האדם כיצור
דטרמיניסטי ולקעקע את הבסיס הפילוסופי של המוסר, לפיו מותר האדם הוא במאבק המתמיד
בין ישותו הרוחנית – מוסרית לבין המורשת היצרית - חייתית שקיבל מן הטבע".
"אם הבירור הטבעי מותיר רק את התכונות הטובות והמועילות לגנים, ואם אנו
נושאים בקרבנו גנים לתוקפנות, לאנוכיות, לניאוף וכו', אזי חלילה לנו לדכא ביטויים
טבעיים וחיוביים אלה של הגנים…"
התופעה
הגיעה לשיאה בתקופת הנאצים כאשר אלה עשו את מעשי הנבלה שלהם בשם נאורות המדע
וקידום הגזע העליון. פרופ' שמואל הוגו ברגמן, "קובץ מחקרים על השואה",
הוצאת מכון יד ושם, מאמר ראשון: "הפילוסופיה שהביאה להתפתחות הנאציזם הייתה
זו של המאה ה-19, שראתה באדם מין זואולוגי". היטלר ימ"ש: "בטבע אין
רחמנות על היצורים החיים הנמוכים בהשמדתם במלחמת הקיום, וההליכה נגד הטבע גורמת
אבדן לאדם!"; "רק החוצפה של היהודים יכולה להתגבר על הטבע" (מלחמתי,
עמ' 314). דווקא בגרמניה, "הנאורה שבאומות", המתקדמת מכל בחינה:
דמוקרטיה, תרבות, מדע, מיכון, אמנות, אינטלקט, קידמה …. רק יראת אלוקים הייתה חסרה
וההמשך העצוב ידוע. היום מלך - מחר זקן וכסיל, התיאוריות המדעיות הולכות ובאות.
כרגע נפוצה תיאוריית המפץ הגדול הקובעת שמאחר והתגלה שהכוכבים מתרחקים זה מזה
באופן קבוע, יש להניח (שוב בשיטת אקסטראפולציה) שלפני מיליוני שנים הכל היה מאוחד
ואז היה המפץ הגדול שיצר יש מאין. התיאוריה שהעולם נוצר ביעף מתאימה בבסיסה לגרסת
התורה שמדובר בבריאה חד פעמית שזמנה היה קצר מאד "בראשית ברא אלוהים את השמים
ואת הארץ" אולם המשכה המדבר על היווצרות עצמית של עולמנו המסודר היא
הבעייתית. והלא אפילו בהנחה שהדבר אכן קרה, הלא מפיצוץ נהרסים דברים ואיך מהמפץ
הגדול יצא מעשה פלאים עולם מושלם? האמנם ללא יד מכוונת? סרט מצויר מבדר מראה את
פופאי מפוצץ ערימת עצים אשר נופלים ומסתדרים מאליהם לבית. אכן פרדוקס משעשע אולם
יחסית מציאותי לעומת תאורית המפץ שבה עולם מושלם נוצר מהפיצוץ ואם מפופאי התבדרנו,
כאן כבר מתגלגלים מצחוק, ממש מפץ גדול מצחוק. ובכלל איך נוצר מה שהיה לפני המפץ?
לכך אפילו לתיאוריות הרחוקות אין תשובה.
כפי
שאמרנו, תיאוריות המדע משתנות מפעם לפעם ותיאוריה של אתמול קורסת בשל גילויים של
היום וכך הלאה. אמנם יש דיעה הטוענת שעם התקדמות המדע והגילויים נוכל לדעת את סוד
הבריאה אולם הייתכן כי תמיד יהיו רק גילויים כופרניים? הנה היום ידוע לכל שהמצווה
"הפרימיטיבית" של ברית-המילה תורמת לבריאות וראה זה פלא: עד לגיל 7 ימים
קרישת הדם עומדת על 70-80 אחוז, מצב המהוה סכנת חיים לקיום הברית, ביום השמיני
עולה אחוז הקרישה באופן חד פעמי ל- 120% ומהיום ה- 9 הוא מתייצב לנורמה של 100
אחוז.
עוד
דבר: יש הטוענים שהחוקיות נובעת מחוקי טבע. באה תורת הקוונטים וטופחת על פניהם
באומרה שכל חומר מורכב מאותם תת אטומים וכל ההבדל בין חומר לחומר הנו מיקום תת
האטומים. יתירה מכך, תת האטומים נעים באקראי אולם איכשהו ישנו כוח כלשהו המסדר
אותם בכל רגע בתוצאות הסופיות הקבועות שאנו רואים ומבדיל בין חומר לחומר. תגלית זו
בתורת הקוונטים מתאימה באופן מדהים לדברי חז"ל בתפילת שחרית: "המחדש
בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", כלומר שאלוקים לא רק יצר את העולם באופן חד
פעמי, אלא בחסדו הגדול הוא מחדש בכל יום ובכל רגע את עולמו – מעשה בראשית. אכן מי
ערב לנו שלא יהיו גילוים מדעיים שיצביעו על בריאת העולם ע"י הקב"ה:
"ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדיו כי פי יהוה דיבר" (ישעיהו נב ח).
סיכום
הגמרא
מספרת על רבי עקיבא, שביקשו ממנו להוכיח את קיום האל והוא ענה שכשם שברור שלבית יש
יוצר יש יוצר והוא הבנאי כך לעולמנו יש יוצר. התשובה לכאורה נראית פשוטה מדי אולם
היא טומנת בחובה את העיקרון שדברים בעלי סדר וכוונה לא נוצרו במקרה - יש להם יוצר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה